יצוא חקלאי (תוצרת טרייה) מישראל

 

 

אנו שמחים לפרסם את מאמרו של מר משה גורן בנושא יצוא חקלאי, משה גורן כיהן כמנכ"ל שה"מ(שירות הדרכה ומקצוע במשרד החקלאות) במשך 15 שנה וכיום מנהל המו"פ החקלאי במשרד המדען הראשי.

 

במסגרת המאמרים המקצועיים המתפרסמים ב-IsraelWTC.com אנחנו נפרסם מאמרים של מומחים על פי הסקטורים המרכזיים של זירת המסחר.  IsraelwtC.com הנה זירת המסחר האינטרנטית של ישראל עם העולם. זוהי פלטפורמה בין עסקית( (B2Bהמהווה מקום מפגש  עבור  יצרנים, יצואנים, מפיצים, יבואנים ונותני שירותים מכל העולם, במטרה ליצור קשרי מסחר עם חברות ישראליות.

אחד הסקטורים המובילים בזירה הוא סקטור החקלאות המכיל בתוכו חקלאים שעושים יצוא חקלאי. על מנת למצוא רשימה של יצואנים חקלאיים ניתן לעבור אל IsraelWTC.com ולעשות חיפוש של חברות מהתחום.

           

יצוא חקלאי- המאמר

 

במבט לאחור לאורך תקופת הזמן של ביסוס החקלאות בישראל, יצוא חקלאי עבר שינויים ותהפוכות מרשימים. כיום חקלאים ישראלים מוערכים בכל העולם וישראל נחשבת למעצמה חקלאית.

יצואה הראשון של ארץ ישראל היה יצוא חקלאי – הדרים לאירופה.זו עובדה היסטורית  המעידה שיש פוטנציאל יצוא  ויותר מכך – יש יתרונות יחסיים לתוצרת הישראלית.

תחילת התפתחות החקלאות התמקדה באספקת מזון לאוכלוסיה, ככל שיכלו העוסקים בחקלאות לספק.

ברבות השנים החלו להיווצר עודפי ייצור, החקלאים הישראלים למדו, המחקר התפתח ומנגנוני הפצת הידע שוכללו.

הפתרון לכך נמצא בדמות פיתוח תעשיה לעיבוד משני של תוצרת חקלאית דוגמת – עגבניות לתעשייה, מפעלי מיצים בהדרים ועוד. עודפי תוצרת חקלאית הופנו ליצוא. מובן שעודפי תוצרת אינם בהגדרה- תוצרת איכותית במיוחד, לכן הפדיון היה נמוך ופעילות היצוא סובסדה כדי למנוע עודפים.

התפתחות החקלאות לא נעצרה, דרישות היצוא לתוצרת איכותית יותר והיכולת להביא תמורה ראויה הביאו לכך שהחלו לייצר למטרת ייצוא !

אחת הדוגמאות לענף שפותח בעיקר למטרות יצוא – הוא ענף הפרחים.  ניצול  יתרונות יחסיים אקלימיים אפשרו גידול פרחים וירקות בחורף ואלו שווקו לאירופה הקרה והמושלגת.

 

התחרות בשווקי חו"ל חייבה העלאת רמת הייצור לאיכות תוצרת שיהיה לה יתרון על המתחרים.  נוצר המושג "איכות יצוא" בניגוד ל"איכות לשוק מקומי".  היצוא החקלאי התפתח לרמות מרשימות  כשהוא תופס חלק גדל והולך בכלל הייצור החקלאי.

 

ניצול יתרונה היחסי של ישראל באזורי הערבה, הבקעה ובנגב בא לכלל ביטוי בענפים נוספים מלבד ירקות ופרחים. ענפים כגון מטעים, תמרים, אבוקדו ומנגו. ענפים מסורתיים ליצוא כהדרים, החלו לחוות משברים קשים נוכח התחרות הגוברת מארצות הים התיכון ודרום אירופה.

 

מהפך בתחום יצוא חקלאי החל בשנות ה-80 המאוחרות עם עליית הנטייה של רשתות השיווק הגדולות באירופה ושל הצרכנים בכלל לדרישה לתוצרת איכות בסטנדרטים גבוהים. לא עוד דרישה סתמית – ללא גיבוש קריטריונים ברורים הניתנים לבדיקה של מהלך הייצור החקלאי המיועד ליצוא.

במקביל – התחרות בשווקים הפכה קשה יותר ויותר עקב פיתוח חקלאי מואץ בארצות מתחרות בישראל כמצרים, מרוקו, תורכיה, איטליה וספרד. בחלק שותף גם ידע ישראלי אולם זו תופעה בלתי נמנעת.

היצרנים החקלאים הישראלים נאלצו להסב את מערכות הייצור ליצוא לרמה שתבטיח לתוצרת יתרונות בשווקים.  יצוא תוצרת איכותית ואספקה רציפה בכל עונות השנה הפכו לשם המשחק לצורך הצלחה ביצוא.

היתרון היחסי הטבעי של ישראל הפך גורם מסייע אך לא העיקרי.  החיסרון הגדול של ישראל – עלויות ייצור גבוהות ( בעיקר עבודה ) חייב היה להתבטא בדרך של התייעלות , שיפורים טכנולוגיים ומחקר חקלאי מתקדם. מחקר מתקדם מעניק לחקלאים ידע  אגרוטכני, זנים חדשים וטכנולוגית טיפול בתוצרת לאחר קטיף שמבטיחות יתרונות ממשיים בשווקי היעד.

 

גלגול נוסף שעובר היצוא החקלאי לאחר שהסתגל לצורך לעמוד בדרישות איכות מחמירות הוא התכוונותו לנישות מיוחדות בהן יוכלו לבוא לכלל ביטוי החדשנות והמיוחדות של התוצרת החקלאית.

דוגמא מובהקת לכך הוא פיתוח ענף התבלינים בישראל – ענף צעיר יחסית, כבן 20-25 שנה בלבד, שהתפתח מידע שנוצר במנהל המחקר החקלאי, אומץ על ידי חקלאים סקרנים ויצירתיים והתפתח באופן מרשים לכלל ענף נישה בעל ערך מוסף גבוה מאד.  עד לפני שלוש שנים הוביל ברמת הגידול השנתי ביצוא. כיום הענף בעצירה מסוימת נוכח עליית מתחרים שקלטו את פוטנציאל  הנישה הזו.

 

יצוא חקלאי ישראלי כיום מכוון בראש ובראשונה לשווקים בהם יש תמורה לתוצרת איכותית.

היצוא בתחומים מסוימים נשען על אמינות ויכולות ייחודיות שיש בישראל. דוגמא לכך – היצוא האורגני.

תחום זה , שאובחן כנישה בעלת פוטנציאל שיווקי מבטיח לפני כ- 15 שנה, כשעד אז היה יצור אורגני שולי בישראל, התפתח במקביל לנטייה העולמית הירוקה, בעיקר באירופה. 

היצוא האורגני מישראל התפתח בשיעורים גבוהים מאד של כ- 20-30% בשנה! תוצרת אורגנית מיוצאת מהווה כ- 20% מכלל היצוא החקלאי הטרי מישראל.

 

בנוסף – יצוא חקלאי מתבסס על חדשנות בתחום הזנים. דוגמא מצוינת לכך – זני קליפים בהדרים שהופכים ללהיט ברמה עולמית. כמו גם בתחום הרימונים ובתחום הזיתים אשר מהווים גידול מסורתי בארצות ים-תיכוניות רבות, אולם חדשנות רבה מגיעה דווקא מישראל.

 

אחת המכשלות הקשות בפיתוח יצוא חקלאי ואף לעתים הייצור לשוק המקומי – היא בעיית כוח האדם.  הטכנולוגיה עדיין לא פתרה את ההזדקקות לכוח אדם בחקלאות לתחומים מסוימים כמו קטיף, אסיף ועוד.   אחד הענפים שסבלו ואף כמעט נעלמו בהשפעת עובדה זאת הוא ענף הפרחים. ענף זה הצטמצם באופן דרמטי בשנים האחרונות ומענף מוביל ביצוא הפך במידה רבה, שולי.  הענף סבל בין היתר מתחרות קשה מארצות אפריקה בהן כוח אדם זול אפשר פיתוח חוות ענק שהתחרו ביצרנים הישראלים.

 

כיום היצוא החקלאי מהווה כ-20% מהייצור החקלאי הכולל. עיקר היצוא הוא ירקות למיניהן, הן משטח פתוח והן מבתי צמיחה, פירות, הדרים, תבלינים, פרחים ותוצרת משנית של מוצרי חקלאות מעובדים.

 

יצוא חקלאי הוא במידה רבה מפתח לפיתוח החקלאות. חקלאות מתקדמת ברמה של התמודדות בשווקי חו"ל יכולה להתפתח רק אם היא נשענת  על יצוא בפועל , המחייב שיפור ופיתוח מתמידים.

 

אחד ממרכיבי היצוא החקלאי מישראל אליו לא התייחסנו בדברים שלעיל – הוא יצוא חומר ריבוי המפותח בישראל.  יצוא זרעים , שתילים , ייחורים ועוד אשר הינו מרכיב חשוב ביצוא החקלאי אולם למרכיב זה  דרושה התייחסות נפרדת. פרק הראוי להתייחסות נפרדת הינו יצוא תשומות לחקלאות מישראל. בתחומים מסוימים,ישראל מובילה בעולם, לדוגמא: ציוד השקיה והטכנולוגיות הנלוות לה.

 

 

מאת משה גורן